Almadén

El topónimo deriva del árabe المعدن (al-maʿdin), «la mina».​

עפרות אלמדן נכרו כבר במאה ה-3 לפני הספירה. צבע השני של המינרל צינובר, המקור לכספית שימש כפיגמנט צבע בציור עוד מימי קדם. פירוש השם הקלטי של אלמדן, סיסאפו (Sisapo) או סיסלונה (Sislone) הוא "מערה ממנה מופקות מתכות". בתקופה הרומית, הייתה בוודאות לאלמדן חשיבות מסוימת, שכן מטבעות הוטבעו כאן, כפי שמוצג בממצאים של מטבעות נחושת עם הכיתוב SAESAPO. הכרייה נמשכה תחת השלטון המורי. כספית הייתה נחוצה למטרות רפואיות ומילאה תפקיד חשוב באלכימיה. היא נדרשה גם לעיבוד העור בתהליך הבורסקאות. ההיסטוריון והגאוגרף הערבי מוחמד אל-אדריסי מדווח על ניצול המרבצים בתקופה המורית. הועסקו עד 1,000 כורים ואומרים כי הגיעו לעומק של מעל 420 מטר. השם הנוכחי אלמדן מקורו בתקופה המורית. גם השם הספרדי הישן לכספית (azogue) מגיע מערבית.

ייתכן שהמבנה העירוני של היישוב הוא ממוצא מוסלמי, ראשית האוכלוסייה נקבעה על ידי הבניינים שהוקמו על מנת להגן על המכרה, המכונים היסן אל-מעדן, "מבצר המכרה".

האוכלוסייה נותרה בשלטון המוסלמי עד 1151, כאשר כבש אלפונסו השביעי, מלך לאון את האזור. בשנת 1168 העביר אלפונסו השמיני, מלך קסטיליה את השטח לרוזן דון נוניו דה לארה (Don Nuño de Lara) והגרנד מאסטר של אבירי מסדר קלטרווה, והיא הפכה למטה של מסדר קלטרווה יחד עם אזור דאסה דה קסטילסרס (Dehesa de Castilseras). במאי 1218 אישר פרננדו השלישי, מלך קסטיליה את התרומה, שחודשה על ידי אלפונסו העשירי, מלך קסטיליה באפריל 1251, ועל ידי סנצ'ו הרביעי, מלך קסטיליה, שהגדיל אותה, בשנים 1285 ו-1289. המסדר ניצל את המכרות על ידי החכרתם לאנשים פרטיים. בשנת 1487, מינה האפיפיור באמצעות בולה אפיפיורית את המלך הקתולי הספרדי פרננדו השני, מלך אראגון, לגרנד מאסטר של המסדר ובכך הכפיף את המסדר לכתר קסטיליה, שמאז ואילך היה הבעלים של רכוש המסדר.

בתמורה למימון בחירתו לקיסר האימפריה הרומית הקדושה בשנת 1519 החכיר קרלוס הראשון, מלך ספרד את מכרות אלמדן לאנטון פוגר, סוחר ובנקאי מאאוגסבורג. במשך 120 שנה, עד אמצע המאה ה-17, נותרה כריית הצינוברים בידי משפחת פוגר, שהציגה חידושים טכניים שונים כמו כִּבְשַׁן-הִדְהוּד . לניהול המכרות והאדמות הנלוות, הקימו הפוגרים עמדת מסחר באלמגרו , כ-120 ק"מ משם, בבניין אלמסן דה לוס פוקרס (Almacén de los Fúcares), שעד היום נקרא על שמם.

לאחר מסעות גילוי הארצות של הספרדים והפורטוגלים אל מה שכונה העולם החדש, וגילוי מרבצי הזהב והכסף שם, גבר הביקוש לכספית. כספית שימשה למיצוי המתכות היקרות מהסלע באמצעות תהליך האמלגמציה. מרבית הכספית הועברה למושבות האמריקאיות דרך סביליה, ולמטרה זו נבנו ספינות מיוחדות. העבודה המסוכנת והלא בריאה במכרות נעשתה על ידי עבדים ואסירים שנידונו לעבודת כפייה (בספרדית forzados) במכרה כעונש חלופי לחתירה בספינות משוטים. לרוב הם לא הספיקו לחיות עד לסיום עונשם. בשנת 1799 בוטלה עבודת הכפייה במכרות.

במאה ה-17 הצטמצמה כריית הצינובר, המרבצים המפותחים יותר כבר נכרו במידה רבה. בשנת 1755 הייתה שרפה הרסנית במכרה מינה דל קסטייו (Mina del Castillo), שהשתוללה במשך למעלה משנתיים, ובגללה מתו אנשים רבים. המתקנים עברו מודרניזציה במאה ה-18, וכמה מהמנהלים של המכרה היו בוגרי אוניברסיטת פרייברג לכרייה ולטכנולוגיה שנוסדה בסקסוניה בשנת 1765.

ב-14 ביולי 1777 הקים קרלוס השלישי, מלך ספרד באמצעות צו מלכותי את "האקדמיה לכרייה וגאוגרפיה תת-קרקעית של אלמדן" ( Academia de Minería y Geografía Subterránea de Almadén), שמנהלה הראשון היה הגרמני היינריך כריסטוף סטר (Heinrich Christophe Störr). אקדמיית הכרייה באלמדן הייתה הראשונה בספרד והרביעית בעולם אחרי המוסדות בפרייברג (סקסוניה) ב-1765, בבאנסקה שטיאווניצה (בסלובקיה דהיום) ב-1770 והמכון המיוחד למכרות של סנקט פטרבורג (רוסיה) ב-1772. בשנת 1795 נבנה בניין האקדמיה בו פותחה הוראת מקצוע המכרות עד שנת 1973, ואשר אחר כך שכן בו מוזיאון המכרות. בכיתות האקדמיה לימדו ולמדו דמויות שונות בעלות שיעור קומה, בהן אנדרס מנואל דל ריו , מגלה הוונדיום. בשנת 1792 העניק קרלוס הרביעי, מלך ספרד לעיירה זכויות נוספות. במהלך המאה השמונה עשרה העיירה התרחבה והוקמו בה כמה מבנים גדולים: בית החולים של הכורים, זירת מלחמת שוורים, בית הספר למנהלי עבודה במכרות ובית הכלא המלכותי לעבודות פרך שאינו קיים עוד ונבנה בשנת 1754 על ידי המהנדס סילבסטרה אברקה (Silvestre Abarca). במלחמת חצי האי נפלה העיירה לידי הצרפתים בפיקודו של המרשל ויקטור ב-15 בינואר 1810, והכוחות הצרפתיים נשארו במקום עד 1812.

בשנת 1863 נבחר הפוליטיקאי, הסופר וראש ממשלת ספרד לעתיד סגיסמונדו מורט , לנציג עצמאי מטעם אלמדן בקונגרס הנציגים, מושב שהתפטר ממנו תוך זמן קצר. מתקופה זו קיים משכנו, ארמון מורט (Palacio Moret) בשטחה של הרשות המקומית הסמוכה צ'ייון .

מכרות העפרות היו שייכות למשפחת רוטשילד בין השנים 1835 עד 1921, ולאחר מכן הם הולאמו. המכרה, שהעסיק עד 2,000 עובדים בזמן פעילותו הגדולה ביותר, נמצא בבעלות חברת הכרייה הממלכתית MAYASA‏ (Minas de Almadén y Arrayanes), שנוסדה בשנת 1982.

•Monumento al Minero

•Parque Minero de Almadén

•Castillo de Retamar

•Museo del Mercurio

•Mercado de Almadén

•Camino de los Mineros - Etapa 1 (24 km)

•Faustino Sainz

•Beatriz Montañez, presentadora de televisión y periodista española

•Juan Martín Cabezalero, artista español

•Antonio Blázquez y Delgado-Aguilera, geógrafo, historiador y bibliógrafo español

•José Luis de la Granja Sainz, historiador español

•El niño de Almadén, cantante español

Alcaldía: Siro Ramiro Nieto

Web oficial: http://www.almaden.es/

Posiblemente la forma más sencilla de llegar a estas tierras sea por carretera, bien desde Ciudad Real, Córdoba o la cercana Extremadura, teniendo la posibilidad de acceder a la comarca por tren y más concretamente a la estación de Almadenejos-Almadén, siendo cercanas las de los Pedroches, en Guadalmez, y Alamillo, esta última casi en desuso, todas ellas en la línea férrea de Mérida-Puertollano, perteneciente a Adif.

Carreteras

La carretera que surca la localidad es la N-502, carretera de unión de Ávila y Córdoba, la cual tiene en la población uno de sus muchos puertos, de trazado sinuoso y que parte a está en dos, siendo eje vertebrador de sus habitantes. De esta nacional surge la autonómica CM-415, carretera de Saceruela, la cual es, a todas luces, la más utilizada por los almadenenses para desplazarse a la ciudad capitalina o realizar la salida de la comarca por el norte, ya que es la carretera más moderna y en mejor estado, pudiendo enlazar está con la CM-4110 y A-43 sucesivamente.

Otra de las carreteras con inicio en la N-502 y que tiene parte de su trazado en el interior de la población es la provincial CR-424, la llamada Carretera de Almadenejos, de mal estado y trazado, que es utilizada para los desplazamientos a la localidad de Almadenejos y la estación de ferrocarril. La salida hacia el sur de la comarca y acceso a las pueblos sur de esta, es la carretera autonómica CM-4202 (carretera de Alamillo), la cual tiene su inicio en la N-502 y fin en la N-420, que une la comarca de Almadén, y más concretamente Alamillo y La Bienvenida con Puertollano, y otros pueblos cordobeses. Muy importante para la vida de Almadén es la carretera de Chillón, de aproximadamente 3 km y que une a estas dos poblaciones, tras la cual nos encontramos con la CM-4200 que da salida a la Comunidad de Extremadura y que une mediante esta carretera y la EX-323, carretera de sinuoso trazado y mal estado, a Chillón y Peñalsordo.

Ferrocarril

Con un primer proyecto de trazado planeado Madrid-Ciudad Real-Almadén, datado este en el 5 de enero de 1846, pero que no llegó a realizar, es por Real Orden del 18 de diciembre de 1859 cuando se concede a la empresa Compañía de Caminos de Hierro de Ciudad Real a Badajoz (creada dos años después), y con el auspicio del ministro Claudio Moyano, la explotación de la línea actual entre Ciudad Real y Badajoz, y estación de Madrid-Delicias. Esta empresa posteriormente pasó a denominarse Compañía de los Ferrocarriles de Ciudad Real a Badajoz y de Almorchón a Belmez,​ tras la inclusión del ramal que llegaba hasta Peñarroya, y más tarde fue absorbida por la Compañía de los Ferrocarriles de Madrid a Zaragoza y Alicante (MZA), RENFE y Adif.​​

Fue esta misma línea la que utilizó Amadeo de Saboya para su exilio hacia Portugal.

Aunque no existe ningún estudio serio, sí que existe desde su construcción la certeza de que el trazado de este ferrocarril fue modificado con el fin de que este cruzara por los terrenos pertenecientes al expresidente, y diputado por Almadén, Segismundo Moret, certificándose por el hecho de que esta línea trascurre a escasos 300 metros del Palacio de Moret, con el fin de poder trasportar y dar salida hacia Madrid del ganado criado en esas tierras, existiendo incluso aun vestigios de obras, tales como desmontes y plataformas, de la que hubiera sido el trazado originario hacia la «eras de barbudillo», emplazamiento original de la estación de Almadén.

•Farmacia

•Farmacia Farmacia Ldo. Juan Lopez — Calle Estanislao Cabanillas 20

•Farmacia Farmacia Lda Catalina S. López Cañuelo

•Centro de Salud